חוק המים – מה זה אומר?

"חוק בניינים ציבוריים" מסדיר בין היתר את פיזור מתקני השתייה למים צוננים ומחייב מוסדות להציב אותם לטובת הציבור. הבעיה היא שרק מעטים מאתנו מודעים לחוק הזה, ולכן הוא לא מיושם בכל מקום. כך תוכלו לדעת מה הזכויות שלכם

מכירים את התחושה הזו שאתם מחכים בתור לרופא, בביטוח לאומי, בעירייה ואיפה לא, והדבר היחיד הנמצא בטווח קרוב הוא מכונת שתייה קלה? לשם כך הוסדר חוק המחייב מבני ציבור להציב מתקן מים לשימוש הציבור הרחב. אם מעולם לא שמעתם על החוק הזה, כדאי שתדעו שאתם לא לבד.

בכל מקום ציבורי אמור לחכות לכם מתקן מים לרווחתכם ושימושכם. הבעיה היא שמנהלי מוסדות ומבני ציבור מנצלים את העובדה שרוב הציבור לא מכיר את זכויותיו, וכך הם מנסים לחסוך. יש גם מנהלי מוסדות שמציבים את המתקן לכאורה לפי הדרישות, אבל במקום נסתר ולא גלוי לעין. פעולה כזו לא עולה בקנה אחד עם לשון החוק והיא חושפת את מנהלי המוסד לתביעה.

מהו "חוק בניינים ציבוריים"?

הכל מתחיל עם "חוק בניינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים" משנת 1986). כפי שניתן להבין, זהו חוק יחסית ותיק שמטרתו היא בין היתר לחייב מוסדות ציבוריים ובנייני ציבור להציב מתקן מים קרים לטובת הציבור הרחב. החוק אף מגדיל וקובע שאת הצבת המתקן יש לעשות במקום מרכזי וגלוי לעין.

מנוסח החוק עולה שהוא תקף לגבי שורה ארוכה של מקומות בהם אנחנו נמצאים על בסיס יום יומי. הוא מחייב למשל משרדי ממשלה ועירייה, בנקים, קופות ובתי חולים, בתי קולנוע, מוסדות חינוך, גנים, בתי ספר, ביטוח לאומי ועוד. למעשה, כל מקום שהוא לא פרטי אלא ציבורי ומשרת את הציבור נדרש לעמוד בהנחיות ולהציב את מתקן המים המדובר.

החוק קובע שבמידה ולא מוצב מתקן שתייה או שלחילופין הוא מוצב אך במקום שאינו מרכזי, בעל המקום והאדם שעובר על החוק צפוי לקנס. בעבירה מתמשכת הוא יקבל קנס נוסף ולכל יום שבו נמשכת העבירה גם לאחר שהנאשם קיבל על כך הודעה לכתב, או לאחר הרשעתו, הקנס ימשיך לגדול ולהצטבר.

מה קורה במסעדות?

הניסיון להפוך את המרחב הציבורי  לנעים יותר ובעיקר לגרום לכך שהמים הצוננים יהיו זמינים לכולם ניכר גם במסעדות. חוק ה"מים הקרים" קובע מי שמנהל מסעדה, בית אוכל, בית קפה או כל מקום אחר צריך להגיש לכל לקוח קנקן מי שתייה צוננים ללא תשלום. כתבי אישום כבר הוגשו נגד בעלי מוסדות ציבור שעברו על החוק ויש תביעה מוכרת שמתנהלת נגד רשת בתי קולנוע גדולה בארץ.

שר הפנים הוא הממונה על אכיפת החוקים המופיעים לעיל. כל מה שנותר לעשות הוא לקוות שהם אכן יבואו לידי ביטוי בשטח כדי שכולנו נרווה את הצימאון.