הסכם ממון – קביעת סמכות השיפוט
בין אם אתם זוג נשוי, ובין אם אתם ידועים בציבור, אתם יכולים להגיש תביעות האחד כנגד השני גם בבית הדין הרבני, וגם בבית המשפט האזרחי- בית המשפט לענייני משפחה, שבאזור המגורים שלכם ( בלבד ).
לשני בתי המשפט האלה, יש סמכות מקבילה לדון בענייני הממון שבין בני זוג, כולל בפרידה, וכמובן שזה כולל את משמורת הילדים והמזונות שלהם. ( בעניין הגט, זה בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני ).
למציאת בית המשפט לענייני משפחה שבאזור המגורים שלכם, לחצו על הקישור הבא: http://www.nevo.co.il/nafa.aspx
איפה כדאי לכם שיתקיים הדיון, בענייני הרכוש שלכם, אם וכאשר תיפרדו?
אם אתם עושים הסכם ממון לפני נישואין, טוב תעשו אם תתנו את דעתכם גם להסדרת סמכות השיפוט.
אני ממליץ לזוגות שמגיעים אלי לצורך עשיית הסכם ממון, לקבוע בהסכם שאם מישהו ירצה לתבוע את בן זוגו, הוא יהיה רשאי לעשות זאת רק בבית המשפט לענייני משפחה, ולא בבית הדין הרבני.
בנוסף, ההמלצה שלי היא גם להתייחס למצב שבו ישהו הצדדים בחו"ל, ואז לקבוע בהסכם הממון שניתן יהיה להגיש את התביעה גם שם. הסיבה היא, שאם לא תקבעו את זה בהסכם הממון, ואחד מכם ירצה "לטרטר" את השני בדיונים בישראל ( כאשר אתם גרים בארה"ב למשל ), הוא יוכל לעשות זאת בקלות. ואז תמצאו את עצמכם באותה טיסה, באותו מטוס, אולי יושבים זה לצד זו, בדרככם לדיון בקשר לענייני הממון שלכם…
זה הסעיף המוצע לזוגות בהסכמי הממון שלי:
- "הצדדים מסכימים בזאת כי בכל עניין הקשור למחלוקת בכל הקשור להסכם זה, ידון ויכריע בעניין בית המשפט האזרחי בישראל ( בית המשפט לענייני משפחה ), ולא בית הדין הרבני, והפניה לפתיחת תיק משפטי תהיה קודם לבית המשפט האזרחי, ( ולא לבית הדין הרבני ). במידה וישהו הצדדים בחו"ל, במגורים קבועים ( הכוללים לפחות שנתיים מתוך השלוש שקדמו לפקיעת הקשר ), ניתן יהיה להגיש את ההליך לבית המשפט המקומי שבאותה מדינה, על פי חוקי אותה מדינה בה ישהו הצדדים, ובתנאי שניתן יהיה להסתמך על הסכם הממון, ולהגיש אותו כראיה במשפט."
כמובן שאפשר להחליט הפוך, למסור את סמכות השיפוט דווקא לבית הדין הרבני, אבל מניסיון עשיר שלי, כעורך דין להסכמי ממון, לא מצאתי ולא זוג אחד ( מתוך מאות זוגות שהכנתי להם הסכמים ), כולל זוגות חרדים, שהיו מעוניינים לתת את הסמכות לדון בעניינם לבית הדין הרבני.
מעניין, לא?
אם לא תסדירו את הנושא ( גם זאת אופציה ), תיקבע הסמכות לפי איפה שייפתח התיק לראשונה. כלומר, אם אחד מכם יחשוב שצפוי לו יתרון בבית הדין הרבני ( כיוון שיחשוב שאשתו הייתה "רעה", או בגדה בו, ושזה יעזור לו בענייני הרכוש בבית הדין הרבני )- והוא יזדרז להגיש את תביעתו בבית הדין הרבני, בת הזוג לא תוכל להעביר את הדיון משם, לבית המשפט לענייני משפחה.
אופציה אחרת היא, כפי שהחליט זוג אחד, שערך אצלי הסכם ממון לאחרונה, לקבוע שתביעות בענייני רכוש, יתבררו בפני בורר.
זה הסעיף שהסכימו עליו בהסכם הממון שערכו במשרדי:
- הצדדים מסכימים בזאת כי בכל עניין הקשור למחלוקת בכל הקשור להסכם זה, ידון ויכריע בעניין בורר מוסכם, שימונה על ידי הצדדים בהסכמה, ובהעדר הסכמה, הוא ימונה על ידי יו"ר לשכת עורכי הדין בירושלים. הבורר יהיה כפוף לדיני הראיות, ייתן את פסק הבוררים בתוך 30 יום מיום תחילת הבוררות, ינמק את פסק הדין, ופסק הדין יהיה נתון לערעור לביהמ"ש לענייני משפחה בלבד. היה וישהו הצדדים במגורי קבע בחו"ל ( לפחות בשנתיים שקדמו לפקיעת הקשר ), ניתן יהיה להגיש את התביעה לבית המשפט, גם במקום מגורי הצדדים בחו"ל, ובלבד שניתן יהיה להגיש את הסכם הממון כראייה במשפט. התנאי לתחילת הליכי הבוררות בארץ, או להגשת תביעה לבית המשפט בחו"ל כאמור הוא, שהצדדים ניסו ליישב תחילה את חילוקי הדעות ביניהם, בהליכי גישור, בפני מגשר מוסכם, ובהעדר הסכמה לגבי זהות המגשר, על ידי מגשר מוסמך שימונה על ידי יו"ר לשכת המגשרים בישראל.
מי שקורא את המאמר, ומעוניין בהסבר מפורט לגבי נושא המאמר, מוזמן להתקשר, וייענה ברצון רב. בכייף, מה שנקרא.
נכתב על ידי עו"ד אורי גנור, מומחה להסכמי ממון והסכמים בין בני זוג.